הארי פוטר

כשחזרנו לארץ אמרתי שאנחנו חוזרים לקוטג' ולהארי פוטר השביעי.
אז אני כבר הספקתי לגמור אותו, ונעמה קוראת ללא הפסקה.

בספר השביעי דימויי השואה הולכים וגוברים ואחרי ששמעתי את בנותי משוחחות בקלילות על מי הוא טהור דם ומי לא, החלטתי להשתמש בספר כדי לספר להן קצת על מה שקרה בעולם האמיתי.

בגלל שהן לא הלכו לגן וגם לא הולכות לבית הספר, נחסכה מהן חווית הילדות שלנו של תמונות וסיפורים ששמענו בגיל צעיר מידי, בלי יכולת להבין ובלי הזדמנות לפרוק. מישהו פעם אמר שאם אפשר היה הוא היה מספר לילדים שלו בגיל עשרים פלוס. חברה אחרת אמרה, ואני מסכימה איתה (אני חושבת) שאז זה אומר להסתיר.
בהדרגה הן יודעות יותר ושומעות יותר וגם שואלות. בהתחלה זה היה לספר על זה שהיתה מלחמה גדולה, אח"כ להוסיף שהרבה יהודים מתו שם ועכשיו בעזרתו של הארי פוטר לספר קצת יותר על מה שכולנו לא יכולים להבין.

ביום שישי הבא אני טסה לפולין ובפעם הראשונה אהיה באושוויץ. אולי כשאפחד ממש אדמיין את הארי, ורון, והרמיוני ולונה לצידי.