עבדות

החיבור הזה של פסח וברזיל מצריך רשומה על עבדות.
ברזיל היא המדינה האחרונה להפסיק את העבדות (1888), ועדיין מעמדות קיימים בה בצורה ניכרת ומאד נראית לעין.
הרבה עוני, מעמד פועלים נאבק לפרנסה בסיסית ומעמד בינוני שחי ברמת חיים גבוהה בהרבה מהמעמד הבינוני בארץ. ("גבוה" מזה אינני מכירה..).
כל (או כמעט כל) השחורים כאן הם צאצאים לעבדים - אנשים שנחטפו בזמנו מאפריקה והובאו כדי לעבוד בברזיל בתנאים איומים. יש נסיון לשמר את הזכרון הזה של העבדות. גם באומנות (כמו במוזיאון האפרו-ברזילאי), וגם במוסיקה, בריקודים ובקפוארה, שמקורם בתרבות העבדים. (הקפוארה - העבדים התאמנו כך בלחימה, בעוד בעלי האחוזות חשבו שהם עוסקים בריקוד תמים). גם כיום מצב השחורים בברזיל (כמו במדינות אחרות בעולם) אינו מצב טוב .

גם אנחנו היינו פעם עבדים. אנחנו - היהודים. ולמרות שעברו כל כך הרבה שנים, עדיין כל שנה אנחנו מציינים ונזכרים בזה.
זכרון של פגיעה הוא חלק חשוב בהחלמה, וההגדה מנסה להגיד לנו את זה. היא מצווה עלינו לספר זאת שוב ושוב שלא נשכח.

הגיע הזמן להפסיק להיות עם כובש, להתחיל להתיחס בכבוד לעובדים הזרים ולתת להם זכויות מלאות, ולאפשר את הזכרון של וללמד על הנכבה בבתי הספר.
ועוד היד נטויה.